החלטה בתיק בש"א 6037/07

1.       לפני בקשה מטעם המבקשים, המשיבים בהליך העיקרי (להלן - "המבקשים"), להורות למשיבים, המערערים בהליך העיקרי (להלן - "המשיבים"), להגיש הודעת ערעור מתוקנת, אשר היקפה לא יעלה על מספר עמודים כפי שיקבע בית המשפט, תחת 43 עמודים אותם מחזיקה הודעת הערעור הנוכחית, זאת בהתאם להוראת תקנה 417 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - "תקנות סדר הדין האזרחי").

2.       לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה מטעם המשיבים, בתשובת המבקשים ובהודעת הערעור, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

3.       הוראת תקנה 414 לתקנות סדר הדין האזרחי, הנוגעת לענייננו, מורנו כדלקמן:

          "141. נימוקי הערעור

כתב הערעור יפרט בצורה תמציתית את נימוקי ההתנגדות להחלטה שעליה מערערים, שלא על דרך הוויכוח או הסיפור, ויציין כל נימוק במספר סידורי."

לאמור, בהיות הודעת הערעור בחינה וביקורת של החלטה שניתנה בערכאה דיונית קודמת, זו תכלול נימוקי ערעור תמציתיים בלבד, להבדיל מכתיבת הנמקה משפטית סדורה במסגרת סיכומים בכתב. נימוקי הערעור נועדו להגדיר ולהצר את העניינים העומדים לבחינה ולדיון בערעור, תוך הפניה לממצאים העובדתיים והנקודות המשפטיות אשר יעמדו על הפרק. לפיכך, על נימוקי הערעור להיות ענייניים, תמציתיים וברורים באופן שיתאפשר לבית המשפט ולצד שכנגד לעמוד על טיבן של טענות המערער וכוונותיו בעת הדיון (ראו, בש"א 10184/01 אברהם זילברשץ נ' דב טיקוצקי, תק-על 2001(4), 643 (2001); ע"א 700/89 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' מליבו ישראל בע"מ, תק-על 90(1), 876 (1990)).

עמד על כך בהרחבה בית המשפט העליון בע"א 1501/05 זאב כהן נ' מנהל מס שבח תל אביב, תק-על 2005(2), 1142 (2005), בקובעו כי ההסדר הקבוע בהוראת תקנה 414 לתקנות סדר הדין האזרחי מבוסס על איזון בין שתי מגמות, בנמקו כהאי לישנא:

          "מחד, נקודת המוצא היא כי אין בית המשפט 'עורך על' של כתבי הטענות, וכל צד יישא בנטל כתבי הטענות אותם בחר להגיש ... בעל הדין - ובא כוחו - הם הקובעים את מסגרת הדיון ובידם החירות העקרונית להחליט מה יטען וכיצד יטען. כך ככלל, כך גם במסגרת ערעור ... בעל הדין הוא שמחליט אם חפץ הוא לפתוח בהליך משפטי והוא הקובע את גדרי מסגרתו ותוכנו. יש להזהר איפוא מ'מניעה מוקדמת' ופגיעה בזכות הטיעון ... יחד עם זאת, חירות זו של טיעון אינה בלתי מוגבלת. לא פעם יש לאזנה, מאידך, כנגד אינטרסים חשובים אחרים. כך, למשל, חובת בעל הדין ובא כוחו לשמור בכתבי הטענות על לשון שאינה מבישה ואינה פוגעת שלא לצורך בכבודו של הצד שכנגד או בית המשפט ...; כך, למשל, בחובות שונות הקבועות במסגרת סדרי הדין בכל הנוגע למועד הגשת כתבי בית דין וצורתם ... הוראות אלו אינן טכניות בלבד, אלא שבאות הן להגשים, בין היתר, את חשיבות השוויון בין הצדדים להליך ואת האינטרס הציבורי בניהול יעיל והוגן של ההליך השיפוטי. " (ההדגשה אינה במקור).

          בהתייחסו לדרישה הקבועה בהוראת תקנה 414 לתקנות סדר הדין האזרחי, לפיה נימוקי הערעור יפורטו בצורה תמציתית, הוסיף בית המשפט וקבע לאמור:

          " היקף כתב הערעור ונוסחו אינם בלתי מוגבלים. זכות הטיעון של בעל הדין בכתב הערעור מוגבלת היא לשם שמירה על מספר אינטרסים חשובים אחרים. כך, ראשית, שמירה על זכויותיו של הצד שכנגד כך שיוכל לדעת ידוע היטב מהי חזית המחלוקת ומפני מה עליו להתגונן ... כתב הערעור, להבדיל מסיכומים בכתב, מטרתו אינה הרצאת טענות מטעם המערער בכל תג ותג, אלא תחימת המחלוקת לטובת המשיב. ממילא, כעניין שבעקרון, כתב הערעור אינו אמור לכלול ציטוטים נרחבים מן ההלכה המשפטית או מן המסמכים שבתיק, אלא רק להפניות ולעיקרי דברים .

חובת התמצות של כתב הערעור מבטאת גם איזון עם אינטרס שני, והוא השוויון בין בעלי הדין. ברגיל, כתב הערעור מוגש לבית המשפט והצד שכנגד אינו משיב לו בכתב. צו לסיכומים בכתב (כאמור בתקנה 448 לתקנות) חל באופן שווה על כל הצדדים ואינו מביא בחשבון בדרך כלל את כתב הערעור. ממילא, כתב ערעור רחב היקף יכול שיביא ליתרון למערער על פני המשיב, יתרון שאין לו הצדקה ... יש בכך משום יתרון לבעל הדין שאינו רק דיוני אלא אף מהותי ... לבסוף, חובת התמצות של כתב הערעור באה להגשים אינטרס נוסף, והוא הניהול היעיל של ההליך, לטובת הצדדים להליך עצמו כמו גם התפקוד התקין של מערכת השפיטה בכלל. כתב הערעור קובע את גדרי המחלוקת ותוחם את יריעת הערעור. ... כתב הערעור צריך שיהא מתומצת, על כן, שכן בכך יוכל בית המשפט להכריע ביעילות בשאלות השנויות במחלוקת." (ההדגשות אינן במקור).

ובסכמו לאמור:

          "נראה כי בדרך כלל די יהיה בכתב ערעור המשתרע על מספר בודד של עמודים, בלא ציטוטים, הפניות ואסמכתאות."

4.       ומן הכלל אל הפרט, לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובהודעת הערעור, עמדתי היא כי הודעת הערעור אינה ערוכה כדין. הודעת הערעור הוגשה על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים, במסגרתו התקבלה תביעת המבקש 1 שהוגשה כנגד המשיבים, וניתן צו מניעה האוסר על המשיבים לעשות כל מעשה שיש בו כדי לגרום לפגיעה בילדי גן הורים "ניצנים", המבקש 1, או להפרעה בכל דרך שהיא לפעילות הגן או לגרום נזק לרכוש הגן. כמו כן, נדחתה תביעה שכנגד שהגישו המשיבים נגד המבקשים לסילוק ידם מהשטח בו ממוקם גן הילדים, עת בית משפט קמא קבע, כי הוכח לפניו כי גן הילדים נבנה בהתאם לתוכניות המאושרות על-פי תוכנית בנין עיר 1015א' ובמיקומו הנכון.

הודעת הערעור, המשתרעת על-פני 43 עמודים צפופים, כוללת 3 עמודי מבוא כללי, 27 עמודים שעניינם נימוקי ערעור הנוגעים לתביעה שכנגד וכן 13 עמודים שעניינם נימוקי ערעור הנוגעים לתביעה העיקרית. לבד מאורכה הבלתי סביר בנסיבות הענין של הודעת הערעור, מצאתי כי תוכנה של הודעת הערעור מנוגד להוראות הדין, כפי שהותוו בהלכה הפסוקה, כמפורט לעיל. אנמק:

נימוקי הערעור הובאו על דרך הפירוט וההרחבה, תחת הצגתם על דרך של הרצאת הטענות והפניה לעיקרי הדברים.בהודעת הערעור ציטוטים נרחבים הן מפסק דינו של בית משפט קמא, הן מפרוטוקולי הדיון, הן ממסמכים שבתיק (כתבי בי-דין, חוות דעת מומחים, תצהירים, חוזה חכירה וכיו"ב) והן מההלכות המשפטיות, לרבות סיכומי ביניים למכביר. דומה, כי הודעת הערעור נוסחה כסיכומים בכתב, בניגוד להוראת תקנה 414 לתקנות סדר הדין האזרחי, המצוונו כי כתב הערעור יפרט בצורה תמציתית נימוקי הערעור. כאמור לעיל, במסגרת הודעת הערעור על המשיבים לתחום גדר המחלוקת ולשם כך עליהם להפנות אך לעיקרי דברים, להבדיל מפירוט נרחב ומעמיק של כל טענה וטענה, לרבות ציטטות והפניה לאסמכתאות, כאמור בהודעת הערעור.

סבורני, כי הגשת הודעת הערעור בהיקפה ובניסוחה הנוכחי מקנה למשיבים יתרון, אשר יש לאזנו עם האינטרסים של המבקשים - הן לתחימה ברורה של גדר המחלוקת והן לשוויון בין בעלי הדין, בהרצותם טענותיהם בערעור. לא זו אף זו, בהיקף הודעת הערעור ובאופן ניסוחה יש כדי לפגוע בניהולו היעיל של הדיון, שכן אין בהודעת הערעור הרצאה בהירה ועניינית של נימוקי הערעור, אשר יהא בה כדי לאפשר לבית המשפט ניהול יעיל של ההליך.

סוף דבר

5.       לאור האמור לעיל, הנני נעתר לבקשה ומורה על הגשת הודעת ערעור מתוקנת, שאינה עולה על 15 עמודים, הכוללת אך ורק נימוקי ערעור כקבוע בתקנה 414 לתקנות סדר הדין האזרחי, כפי שעמדתי על פרשנותה בהרחבה לעיל. הודעת ערעור מתוקנת תוגש תוך 20 ימים מיום קבלת החלטה זו.